במדינת ישראל, קיים הבדל בין שיטת המיסוי החלה על יחיד (בין אם יהיה שכיר או עצמאי) לבין שיטת המיסוי החלה על חברה בע״מ. בעוד על יחיד חלה שיטת מיסוי חד-שלבית, על חברה בע״מ תחול שיטת מיסוי דו-שלבית.
במקרים מסוימים, קיים יתרון ליחידים להתאגד במסגרת חברה בע״מ. עצמאים בוחנים את האפשרות הזאת כל תקופה, ובודקים את הכדאיות למעבר להיות חברה בע״מ או לאו. אך אם עצמאי ממוסה באותה שיטת מיסוי כמו שכיר, האם זה נכון שלעיתים גם שכירים ירוויחו מלהתאגד כחברה בע״מ? האם הדבר בכלל אפשרי? התשובה בקצרה - זה אפשרי במקרים מסויימים, ולאור החקיקה החדשה לא בטוח שתמיד משתלם.
קחו למשל את גדעון, מנכ"ל ״העץ היפה בע"מ״. ככל שהחברה התקדמה בהנהגתו, שכרו של גדעון עלה, ובהתאם שיעור המס החל על שכרו עמד על מדרגות המס השולי הגבוהות. כדי לתכנן את המס בצורה יעילה יותר, שוקל גדעון לקבל את שכרו לתוך חברה חדשה שיקים, ולאפשר לחברת העץ היפה בע״מ לשלם דמי ניהול לחברה החדשה שיקים וזאת במקום שכר ישיר. כך ישולם על הכנסות אלו שיעור מס נמוך יותר (מס חברות) וגדעון יוכל להחליט מתי לחלק את רווחי החברה ולשלם את המס על הדיבידנדים.
שיטה זו הייתה נפוצה בישראל על ידי בכירים במשך שנים רבות. שיטה זו אפשרה להם לשלוט בעיתוי תשלום המיסים שיחולו על השכר שלהם. בעוד שהמשכורות חויבו במס מיידי, תשלומים שקיבלה חברת ארנק חויבו רק כמס חברות, כאשר הפרש המס נדחה עד למשיכת הכספים כדיבידנד או משכורת.
החל משנת 2017 שונתה פקודת מס הכנסה ונחקקו הוראות בסעיף 62א לפקודה בנושא ״בעל מניות מהותי בחברת מעטים״ (המוכרת יותר בשם ״חברת ארנק״) ואשר קובעות כי במקרים מסוימים, הכנסת חברת הארנק תמוסה כהכנסה אישית של בעלי מניותיה ובהתאם לשיעור המס השולי של בעל המניות, וזאת במקום בחברת הארנק.
עבור גדעון, עבודתו בתפקיד בכיר בחברת העץ היפה בע״מ פירושו שכל פיצוי, בין אם באמצעות שכר או דמי ניהול לחברה שלו, יהיה כפוף לשיעורי מס שולי אישיים, ולמעשה הוא לא יצליח ל״הרוויח״ מתכנון המס. כך למעשה באמצעות סעיף זה נסגרה הפרצה שהייתה קיימת בעבר.
אולם למצבו של גדעון יכולה להיות אפשרות אחרת. נניח שמושיקו לא מייעץ רק לחברת העץ היפה בע״מ אלא הוא מייעץ למספר חברות, כאשר העץ היפה בע"מ צפויה להוות רק כ-50% מסך הכנסותיו. לאור חבות המס הגבוהה הצפויה שלו, גדעון תוהה אם הוא יכול לתעל את הכנסותיו מחברת העץ היפה בע"מ דרך החברה שלו, ובכך להרוויח משיטת המיסוי החלה על חברות.
במצב זה ניתן יהיה לעשות זאת, שכן גדעון אינו נופל תחת ההגדרה שנקבעה בהוראות סעיף 62א לפקודה, וזאת לאור כך שאין מצב בו מעל 70% מהכנסת החברה מגיעה ממקור אחד במשך תקופה מסוימת.
ישנם תרחישים נוספים בהם הוראות הסעיף לא יחולו. כך לדוגמה, אם גדעון היה מעסיק 4 עובדים או יותר (שאינם קרובי משפחתו) בחברה שבבעלותו, הוראות הסעיף לא היו חלות. גם במקרה בו גדעון היה בעל מניות מהותי בחברת העץ הנדיב בע״מ, המצב היה שונה, אך לא רק. ישנם מצבים שונים ומורכבים ויש לבחון כל מקרה לגופו, ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום זה טרם ביצוע מהלכים כאלה.