הגדרת תושב ישראל לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי

הגדרת "תושב ישראל" לעניין פקודת מס הכנסה וביטוח לאומי היא מושג משפטי חשוב, הנוגע לחבות במס והזכאות לזכויות סוציאליות שונות.

לפי פקודת מס הכנסה, "תושב ישראל" הוא יחיד שמרכז חייו נמצא בישראל. כדי לקבוע את מרכז חייו של היחיד, נבחנים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, כולל מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים של משפחתו, מקום עיסוקו העיקרי, מקום פעילותו הציבורית ומקום פעילותו הכלכלית, כמו גם נבחנים היכן נמצאים נכסיו והשקעותיו של היחיד.

פקודת מס הכנסה קובעת גם חזקות מספריות הנוגעות למספר ימי השהייה של יחיד בישראל. כך, לדוגמה, יחיד ייחשב "תושב ישראל" אם שהה בישראל 183 ימים או יותר במהלך שנת המס או 30 ימים או יותר בשנת המס ובסך הכול 425 ימים בשלוש השנים האחרונות, כאשר בשני המקרים יום הכניסה לישראל ויום היציאה מישראל נחשבים כיום שהייה בישראל.

חזקות אלו אינן חלוטות (כלומר אינן קובעות סופית מי תושב ישראל או לא), אלא משמשות כאומדן מצד אחד ויוצרות נטל מהצד השני. כך למשל, לא רק שנטל ההוכחה עובר לצד שטוען אחרת ממה שנקבע בחזקות המספריות, אלא עצם קיום החזקות המספריות מטיל חובת הגשת דיווחים שנתיים לרשות המיסים בהתאם לכללים שנקבעו.

משכך מבחן "מרכז החיים" יוצר מידה מסוימת של אי-ודאות בעת ביצוע רילוקיישן, כיוון שעל פיו יש לבחון את מכלול קשריו של היחיד עם ישראל על בסיס אישי. מסיבה זו, תוקנה הגדרת "תושב חוץ", כך שנקבעו חזקות המבוססות על מספר ימי שהייה בישראל. כך, למשל, יחיד שישהה 183 ימים או יותר בישראל בשתי שנות מס רצופות ייחשב "תושב ישראל" ללא תלות בנסיבות אחרות, באם בשנתיים שלאחר מכן מרכז חייו מצוי מחוץ לישראל. יחיד שעומד בתנאים הללו ייחשב כתושב חוץ גם אם לפי מבחן מרכז החיים הוא עדיין קיים קשרים עם ישראל בשנתיים הראשונות לאחר ביצוע הרילוקיישן.

לעניין המוסד לביטוח לאומי תושב ישראל הוא אדם שמרכז חייו בישראל. גם כאן נבחנים קריטריונים דומים לאלו של פקודת מס הכנסה, כולל מקום מגוריו הקבוע, מקום עיסוקו, ומקום לימודיו. במקרה של תושבי חוץ, עליהם להפסיק לשלם דמי ביטוח לאומי לאחר שנקבע כי מרכז חייהם אינו בישראל.

הגדרת "תושב ישראל" לצורכי פקודת מס הכנסה וביטוח לאומי היא מורכבת ודורשת בחינה של מגוון קריטריונים אישיים וכלכליים. על אף הפסיקה והתיקונים בחוק שביקשו להבהיר את התנאים ולהפחית את חוסר הוודאות, עדיין יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי לקבל החלטה האם ואיך כדאי לדווח לרשויות.