חוק הביטוח הלאומי מגדיר עובד עצמאי על פי שלושה קריטריונים:
עיסוק במשלח יד לפחות 20 שעות שבועיות בממוצע.
הכנסה חודשית ממשלח היד שווה או עולה על 50% מהשכר הממוצע במשק.
עיסוק של 12 שעות שבועיות לפחות וההכנסה עולה על 15% מהשכר הממוצע.
עצמאי שאינו עונה על לפחות אחד מהקריטריונים הללו מוגדר כבעל הכנסה שלא מעבודה, או בשם הנפוץ יותר – עצמאי שאינו עונה להגדרה.
עצמאי שאינו עונה על להגדרה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי הכנסותיו שאינן מעבודה, אשר יהיו לרוב נמוכות יותר מדמי הביטוח הלאומי שחלות על הכנסות עבודה. הנה טבלה שמרכזת את שיעורי דמי הביטוח החלים על הכנסת עבודה לעומת הכנסות שאינן מעבודה:
שיעור הביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסה שאינה מעבודה (עצמאי שאינו עונה להגדרה):
עד לשיעור הכנסה השוות ל-25% מהשכר הממוצע במשק (הכנסה בשיעור של 3,134 ש"ח נכון לשנת 2024) - פטור.
מעל המדרגה הקודמת ועד לשיעור הכנסה השוות ל-60% מהשכר הממוצע במשק (הכנסה בשיעור של 7,522 ש"ח נכון לשנת 2024) - 9.61%.
מעל המדרגה הקודמת ועד להכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (הכנסה בשיעור של 49,030 ש"ח נכון לשנת 2024) - 12%.
שיעור הביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסת עבודה (עצמאי):
עד לשיעור הכנסה השוות ל-60% מהשכר הממוצע במשק (הכנסה בשיעור של 7,522 ש"ח נכון לשנת 2024) - 5.97%.
מעל המדרגה הקודמת ועד להכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (הכנסה בשיעור של 49,030 ש"ח נכון לשנת 2024) - 17.83%.
למרות שנראה ששיעורי המס נמוכים יותר (בחלק מהמקרים), עדיין ישנם דגשים שצריך לשים לב אליהם במצב של עצמאי שאינו עונה להגדרה:
מכיוון שלצרכי ביטוח לאומי ההכנסות לא יחשבו כהכנסה מעבודה, הן גם לא יהיו מבוטחות כהכנסה מעבודה דבר שיפגע בזכויות וזכאות לקצבאות שונות בעתיד.
בכל מקרה, ככל ואותו אדם לא משלם ביטוח לאומי על הכנסה אחרת (לדוגמה על הכנסה ממשכורת), יש מינימום דמי ביטוח חודשיים אותם צריך לשלם.
מעל הכל חשוב להדגיש שעצמאי שאינו עונה להגדרה הינו עצמאי לכל דבר ועניין עבור כל רשות אחרת ברשות המיסים (מס הכנסה ומע"מ), ונושא זה רלוונטי אך ורק עבור תשלום דמי הביטוח הלאומי. לכן, עצמאי שאינו עונה להגדרה חייב לדווח על הכנסותיו לרשויות המס, כולל הגשת דין וחשבון רב שנתי (טופס 6101) לביטוח הלאומי.