בעלי עסקים ובעלי מניות מהותיים, יידרשו להגיש במהלך תקופת עבודתם 2 דוחות חשובים - הדוח השנתי והצהרת הון. דוחות אלו, תוך שהם משרתים מטרות שונות, חיוניים לצורך עמידה בדרישות רשות המיסים, והם משמשים את מפקחי מס הכנסה למטרות שונות.
דוח שנתי הוא מסמך שנתי המפרט את ההכנסה לשנת המס הנדונה. חובה על בעלי עסקים ובעלי מניות מהותיים להגיש דוח זה מדי שנה, להצהיר על רווחיהם ולשלם את המס העולה מהדוח (או לקבל החזר). דוח זה משקף את התוצאות העסקיות של העסק על פני שנת המס, וכולל מידע מפורט על הכנסות, הוצאות ורווחים או הפסדים.
הצהרת הון והשוואת הון
בניגוד לדוח שנתי, הצהרת הון היא דוח המוגש רק לפי דרישה של רשות המיסים (לרוב כל כמה שנים). בדוח זה, יש לפרט את הנכסים וההתחייבויות של אותו אדם ליום מסוים. הצהרה זו אינה עוסקת בהכנסה אלא בודקת את מצב הנכסים וההתחייבויות של אדם לאותו היום, לרבות רכוש, השקעות ונכסים אחרים. בשל כך, הצהרת הון לכשעצמה לא נותנת מידע ״שימושי״ (בעיניים של רשות המיסים) על אותו אדם שהגיש, ולרוב בדיקת הצהרת ההון משולבת בפעולות נוספות המבוצעות על ידי רשות המיסים שהבולטת שבהן הינה ״השוואת הון״.
השוואת הון היא היבט קריטי בתהליך הצהרת ההון, וזהו תהליך שמבוצע על ידי רשות המיסים. במסגרת השוואת ההון, בוחנים את השינוי בהונו של הפרט בין שתי הצהרות הון שהגיש לתקופות שונות. אם ההכנסה המוצהרת קטנה מהגידול בהון בתוספת הוצאות, הדבר מצביע על פערי הון בלתי מוסברים, דבר המצביע על הכנסה לא מוצהרת לרשויות המס. לדוגמה - נניח שאדם הגיש הצהרת הון בשנת 2000 שם הצהיר כי ההון נטו שלו עומד על חצי מיליון ש״ח. בשנת 2004 הגיש אותו אדם הצהרת הון נוספת, שם הצהיר כי ההון נטו שלו עומד על 5 מיליון ש״ח. אם במהלך התקופה שבין 2000 ל-2004 אותו אדם לא הצהיר על הכנסות נטו של 4.5 מיליון ש״ח (ההפרש בין הצהרות ההון), רשות המיסים תבוא ותשאל - מהיכן היה לאותו אדם הכסף לרכוש את הנכסים הנוספים?
ניתן לראות שהשוואה זו היא כלי חיוני לרשויות המס כדי לזהות העלמת מס פוטנציאלית. הכנסה לא מדווחת יכולה לגרור חיובי מס גדולים, קנסות והשלכות משפטיות אחרות. לפיכך, דיווח מדויק ויסודי הוא חיוני.
נקודות למחשבה
לרוב הצהרת ההון היא פשוטה יחסית. יש לאסוף את כל המסמכים המצביעים על עלות הנכסים בבעלותכם, כמו גם את המסמכים המראים את ההתחיבויות שצברתם ליום הצהרת ההון. אך קיימים נקודות מסוימות שהן קצת מורכבות יותר, ויש לשים לב לדקויות בנושאים אלו:
הון עצמי: יש לדווח על ההון העצמי בהצהרת ההון לפי היתרה בספרים. עם זאת, לצורך השוואת הון, יש לבצע התאמות עבור עסקאות שאינן עברו במזומן.
ניירות ערך: ניירות ערך צריכים להיות רשומים לפי עלות או שווי שוק, כמפורט. לצורך השוואת הון, הם מוערכים בדרך כלל לפי עלות, המייצג תזרים מזומנים.
קרנות פנסיה: קרנות הפנסיה צריכות לכלול רק את חלקו של העובד ולא את הפרשת המעסיק.
תכולת משק בית: אמת מידה טובה להערכת שווי תכולת הבית היא פוליסת ביטוח תכולת דירה.
הוצאות מחיה
כחלק מהשוואת ההון (ההשוואה שעושים בין 2 הצהרות הון), עלינו לקחת את ההכנסה נטו. זה אומר שלצורך החישוב, מתחשבים לא רק בהכנסות שהיו במהלך השנים בין הצהרות ההון, אלא גם בהוצאות בהן עמד אותו אדם. הסיבה פשוטה - אם אותו אדם הוציא כספים על, לדוגמה, שכר דירה, לא ייתכן שנשאר לו כסף פנוי כדי לקנות נכסים. חלק זה הינו החלק המורכב יותר בהשוואת ההון, מכיוון שלכל אדם הרכב הוצאות שונה. במהלך השנים, פיתחה רשות המיסים ״שיטה״ איך לקבוע בפשטות את הוצאות המחיה של כל אדם - טבלאות מחיה קבועות, במסגרתן קובעת רשות המיסים כמה ההוצאות ההגיוניות (לדעתה) עבור אדם מסוים בהתאם למספר הנפשות החיות בבית ואורח החיים שלהם. על אף השימוש בטבלאות אלו, בתי המשפט קבעו פעמים רבות שהעדיפות הראשונה היא לבדוק את ההוצאות הספציפיות של אותו אדם וזאת על פני קביעה גורפת לגבי הוצאותיו במהלך כל התקופה. דוגמאות להוצאות מחיה:
הוצאות מימון: הוצאות הקשורות למשכנתאות והלוואות יכולות להשפיע באופן משמעותי על השוואת ההון.
מיסים וביטוח לאומי: תשלומי מס בפועל, כולל קנסות וריבית, נלקחים בחשבון בהשוואת ההון.
נסיעות לחו"ל: יש להעריך את ההוצאות על נסיעות בינלאומיות על סמך היעד ומשך הזמן.
הסברים
אחרי שעשינו את השוואת ההון, והגענו להפרשי הון בלתי מוסברים, זה הזמן לבחון למה הדבר קרה. קיימות סיבות רבות לכך. לדוגמה, ייתכן והאדם קיבל ירושה אשר רשות המיסים לא יודעת עליה (כי אינה חייבת בדיווח) או מתנה. אך פעמים רבות, הסיבות נובעות דווקא מפערים חשבונאיים בחישוב השוואת ההון, לדוגמה:
הפסדים עסקיים: הפסדים עסקיים מפחיתים את הסבר ההכנסה בהשוואת ההון.
הכנסה פטורה: יש לדווח על כל ההכנסה, לרבות הכנסה פטורה. יש לשמור תיעוד התומך בהכנסה כזו.
הוצאות שאינן ניתנות לניכוי: יש לתעד הוצאות שאינן ניתנות לניכוי לצרכי מס שכן הן יכולות להשפיע על הסבר ההכנסה.
חשבונאות על בסיס מזומן: למי שמדווח על בסיס מזומן, יש לשקול שינויים ביתרות לקוחות וספקים בין הצהרות הון.
מתנות וירושות: יש לדווח על אלה לפי שווי מכיוון שהם אינם מהווים הכנסה.
כפי שניתן לראות, הגשת הצהרת הון הינה הליך אשר אינו בהכרח מורכב, אך כולל בתוכו תהליכים רבים שיכולים להשפיע משמעותית על תוצאת המס. דיווח לקוי של הצהרת ההון אינה רק מנוגדת לחוק ועלולה לגרור הליכים פליליים, אלא גם עלולה לגרור תהליכי שומה מיותרים ותשלומי מיסים וקנסות גבוהים. משכך, מומל להתייעץ במומחה לעניין זה טרם הגשת הדיווחים.