שאלה שכיחה בקרב שוכרים ומשכירים – האם ניתן לנכות מהכנסות השכירות שמתקבלות בגין הנכסים, הוצאות שכירות שיש לאותו אדם בגין נכס בו הוא מתגורר?
סעיף 17(12) לפקודת מס הכנסה מאפשר ״קיזוז״ בין הוצאות השכירות להכנסות השכירות, אך כולל תנאים נוקשים שהביאו למצב במסגרתו מרבית האנשים לא היו זכאים לקבל הטבה זו. כך לדוגמה, ניתן היה לנכות את הוצאות השכירות כנגד הכנסות השכירות רק בתנאי שהמעבר היה לדירה אחרת לצורך עבודה או עיסוק, וגם אז הקיזוז יתקיים רק למשך חמש שנים.
אך כעת מצב זה השתנה. בעקבות חוק ההסדרים החדש שנכנס לתוקפו בשנת 2023, שונו הוראות בנושא עבור משכירי דירות. לפי ההוראות המעודכנות, אדם המשכיר את דירתו היחידה ומתגורר בשכירות בדירה אחרת, יכול לנכות מהכנסתו מהשכרת הדירה סכום שווה לדמי השכירות ששילם עבור הדירה ששכר, עד סכום ההכנסה שהוא מקבל מהשכירות או עד 90,000 ש"ח, לפי הנמוך שבהם.
המס שיוטל על ההפרש יהיה בשיעור של 10%, ולמעשה היא תחול רק על משכירים שבחרו במסלול זה. משכירים אשר בחרו במסלול הפטור, לא יוכלו ליהנות מהקלה דומה.
דוגמה ליישום החוק: משה, שמשכיר את דירתו בחיפה בסכום של 8,000 ש"ח לחודש ושוכר דירה בתל אביב ב-9,500 ש"ח לחודש, יכול לנכות את הוצאות השכירות שלו (114,000 ש"ח בשנה) מהכנסות השכירות (96,000 ש"ח בשנה). התוצאה היא שמשה לא ישלם מס על הכנסות השכירות, ויחסוך 9,600 ש"ח במס בשנה (950 ש״ח מס בחודש, בהנחה שבחר לשלם מס במסלול זה).
השינויים הללו מהווים חלק ממדיניות מס חדשה המיועדת להקל על בעלי דירות משכירים ולעודד השקעות בנדל"ן בישראל.